איך חוזרים לבחור בעצמנו ונמנעים מאכילה רגשית כתבה באדיבות הרבלייף

בס"ד

חג הפסח מסמל את היציאה לחירות, אך השנה לפני החג אנחנו מתעסקים גם בשאלה - מה קורה לאדם החי לאורך זמן במציאות של מתח, דריכות ואי ודאות? הדרך אל החופש אינה מתבטאת רק במחשבה, אלא משתקפת גם בגוף, בתיאבון ובבחירות היומיומיות הקטנות ביותר.

לדברי ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית ויועצת לחברת הרבלייף: "עבדות אינה תמיד מצב חיצוני. לעיתים היא מתחילה דווקא במקום שאיש מלבדנו אינו רואה: בתודעה. באופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ומגיבים. באופן שבו, לאט ובהדרגה, האדם מפסיק לחוות את עצמו כמי שבוחר ומתחיל לפעול בעיקר מתוך הישרדות. די ברצף מצטבר של ימים מתוחים, שינה מקוטעת, חדשות מטרידות ועומס רגשי כדי שהמערכת הפנימית תשתנה. המוח והנפש משקיעים פחות אנרגיה ביצירתיות, סקרנות ונוכחות רגועה, ויותר בזיהוי סיכונים, בדריכות ובתגובה מהירה, מתוך ניסיון לשמור על שליטה מלאה."

המצב ההישרדותי משפיע באופן ישיר על הרגלי האכילה שלנו. תחת עומס רגשי, השאלה המארגנת את היום הופכת מ"מה נכון לי?" ל"איך עוברים את היום בשלום?". יש מי שמוצאים נחמה בנשנוש אוטומטי או בחשקים מוגברים למתוק ופחמימות, בעוד אחרים מאבדים את התיאבון ושוכחים לאכול. 

המתח הפנימי מייצר חיפוש אחר ויסות מהיר, וכך נוצר מעגל שבו אכילה לא מודעת מגבירה תחושות כבדות ואשמה.

כדי להחזיר את תחושת האיזון והשליטה, מייזלר מציעה לאמץ צעדים פשוטים שיכולים לחולל שינוי משמעותי:

מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות לאורך היום כדי להעניק לגוף עוגן של יציבות .

להימנע מדילוג על ארוחות שמוביל לרעב קיצוני.

 בחירת מזונות המספקים אנרגיה יציבה, כמו חלבונים וסיבים תזונתיים לצד שתיית מים מספקת, תסייע לתחושת שובע ממושכת.

 חשוב להפחית עומס מנטלי ותזונתי מיותר. לפעמים כל מה שצריך זה פשטות. 

לשים לב לשפה הפנימית ולהחליף משפטים של כפייה  (כמו ״אני חייב״) בשאלות של בחירה הממוקדות במה שמיטיב איתנו ברגע הזה.

לסיכום אומרת ורוניקה: "חירות אמיתית אינה רק היעדר מגבלות. היא היכולת לפעול מתוך בחירה פנימית, גם מול לחץ, עייפות והרגלים אוטומטיים. היא מתבטאת ביכולת להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי, לאכול מתוך הקשבה, ולזכור שגם בתוך תקופה עמוסה ומאתגרת עדיין קיימת בנו מידה של השפעה, בחירה וחופש פנימי".

קרדיט תמונות: יח״צ