בס"ד
את הרשומה הזו התכוונתי לכתוב כבר מזמן, אבל דברים מתגלגלים ורק עכשיו פתאום נזכרתי בה. אז מה הקשר בין בית כלא, בובות ומכוניות? כנסו לגלות. כולל ביקור בעיירת הרוחות השמורה ביותר במונטנה.
בביקור הראשון שלי (וכרגע היחיד) בארצות הברית בשנת 2013, היינו באזור מונטנה (לא האנה מונטנה :-) ) והתכוונו להגיע לעיירת רפאים שהייתה באזור. במהלך הנסיעה ראיתי שלט ענק על בית סוהר המשמש כיום כמוזיאון והחלטנו לסטות מהדרך ולבקר במקום.
מסתבר שהיה שווה לערוך את העיקוף הזה, שכן במקום שציפינו למצוא רק מוזיאון אחד של בית סוהר, גילינו עוד 3 מוזיאונים במחיר שווה של 10$ לאדם. מי היה מאמין שבמקום שכוח אל שכזה נמצא מגוון אטרקציות ומוזאונים מרשימים.
מכיוון שכל מוזיאון נסגר בשעה אחרת, הפקידה במקום הציעה לנו בדיוק איך לערוך את הסיור שלנו, כך שלא נחמיץ שום דבר.
התחלנו את הסיור במוזיאון הבובות, מוזיאון שבו מקבץ מרשים של בובות וצעצועים עתיקים של הארייט פרי עוד משנת 1835.
אם אין לכם סיוטים מכל סרטי האימה עם הבובות הרצחניות , זהו מקום נחמד להעביר בו את הזמן ולהתרשם מכל הבובות שהיו עוד קיימות בזמנים עברו.
ליד מוזיאון הצעצועים יש שחזור של עיירה נושנה כמו בימים עברו עם מגוון מבנים של נפח העיירה, כיתת בית ספר מקומי ועוד.
לאחר מכן המשכנו למוזיאון החזית, מוזיאון בו מוצגים כ-300 נשקים ואביזרי לחימה אמיתיים מתקופת 1829 עד 1900. מעניין לראות איזה נשקים היו מתקופת המערב הפרוע ועוד. בתקופה זו היו כ-10,000 סוחרי נשק ויצרנים בארצות הברית. מקום מטורף, ולמה מטורף? פשוט קשה להאמין כמה נשק וכלי לחימה היה בעולם לפני כמאה שנה ויותר.
המשכנו למוזיאון בית הסוהר, מתחם בית כלא ענק שנסגר ופונה סופית מאסירים ב-1970. חלק מהמבנים כבר הרוסים, אבל מה שכן נשאר לראות מאוד מעניין ולפעמים אף מחריד לקרוא את הסיפורים הנוראיים שקרו בבית הסוהר הזה, למשל לעבור ליד משרד בו התבצע רצח נוראי של אחד הסוהרים.
כמובן שלמקום עצום כזה יהיה הרבה מה לספר ואם אתם יכולים להכיל את כל מה שהלך כאן, מומלץ לבקר פה. בזמן שאנחנו טיילנו באזור, בין אזור הצפייה של האסירים ואזור הגרדום, אזור תאי האסירים ואזור משרדי הנהלת הכלא, פגשנו בזוג מבוגר שהחל לדבר איתנו. האישה סיפרה לנו כי כשהיא הייתה קטנה הביאו אותם לשם עוד כשבית הכלא עדיין היה פעיל וזה היה פשוט מאורע מפחיד בשבילה, ובצדק, לא?!
עברנו למוזיאון האחרון, מוזיאון המכוניות עם מקבץ נדיר של מעל 150 מכוניות מרשימות, עתיקות וחדישות. מגוון רכבים מצחיקים שהיו קיימים בעבר ועד למכוניות רושם כפורד מוסטנג ועוד.
המוזיאונים ממוקם בדיר לודג', מונטנה ולפרטים מלאים יותר על מגוון המוזיאונים, תוכלו להיכנס לאתר הזה.
אז בסופו של יום לא הלכנו לעיירת הרפאים, סתם נראה לכם? כבר השמש כמעט שקעה ולמרות שאני לא הייתי נלהבת מכך, עשינו את דרכנו בדרך קלוקלת לחלוטין בתוך יער עבות כשגשם יורד בחוץ לעיירת הרפאים גרנט. נו באמת, מי עושה דברים כאלה? בסרטי האימה הכי קלאסיים עושים את הטעויות האלה, אז למה? למה? למה המשכנו לנסוע?
אז נכון עיירת רפאים זו לא עיירה רדופת רוחות (לפחות לא אמורה להיות רדופה), אלא עיירה שתושביה נטשו אותה מסיבה זו או אחרת, אבל עדיין זה פשוט מצב קריפי לחלוטין.
כשהגענו לעיירת הרפאים גרנט שהינה עיירת הרפאים השמורה ביותר במונטנה, המשרד שמנהל את המקום היה סגור, ולכן גם הבקתות במקום היו סגורות ולא היה כל כך מה לראות, אלא רק להסתובב באזור כשכבר חשוך כמעט לחלוטין. חייבת להגיד שלי זה הרגיש ממש כמו בסרט אימה, חוויה מדליקה אבל מפחידה.
את הרשומה הזו התכוונתי לכתוב כבר מזמן, אבל דברים מתגלגלים ורק עכשיו פתאום נזכרתי בה. אז מה הקשר בין בית כלא, בובות ומכוניות? כנסו לגלות. כולל ביקור בעיירת הרוחות השמורה ביותר במונטנה.
בביקור הראשון שלי (וכרגע היחיד) בארצות הברית בשנת 2013, היינו באזור מונטנה (לא האנה מונטנה :-) ) והתכוונו להגיע לעיירת רפאים שהייתה באזור. במהלך הנסיעה ראיתי שלט ענק על בית סוהר המשמש כיום כמוזיאון והחלטנו לסטות מהדרך ולבקר במקום.
מסתבר שהיה שווה לערוך את העיקוף הזה, שכן במקום שציפינו למצוא רק מוזיאון אחד של בית סוהר, גילינו עוד 3 מוזיאונים במחיר שווה של 10$ לאדם. מי היה מאמין שבמקום שכוח אל שכזה נמצא מגוון אטרקציות ומוזאונים מרשימים.
מכיוון שכל מוזיאון נסגר בשעה אחרת, הפקידה במקום הציעה לנו בדיוק איך לערוך את הסיור שלנו, כך שלא נחמיץ שום דבר.
התחלנו את הסיור במוזיאון הבובות, מוזיאון שבו מקבץ מרשים של בובות וצעצועים עתיקים של הארייט פרי עוד משנת 1835.
אם אין לכם סיוטים מכל סרטי האימה עם הבובות הרצחניות , זהו מקום נחמד להעביר בו את הזמן ולהתרשם מכל הבובות שהיו עוד קיימות בזמנים עברו.
ליד מוזיאון הצעצועים יש שחזור של עיירה נושנה כמו בימים עברו עם מגוון מבנים של נפח העיירה, כיתת בית ספר מקומי ועוד.
לאחר מכן המשכנו למוזיאון החזית, מוזיאון בו מוצגים כ-300 נשקים ואביזרי לחימה אמיתיים מתקופת 1829 עד 1900. מעניין לראות איזה נשקים היו מתקופת המערב הפרוע ועוד. בתקופה זו היו כ-10,000 סוחרי נשק ויצרנים בארצות הברית. מקום מטורף, ולמה מטורף? פשוט קשה להאמין כמה נשק וכלי לחימה היה בעולם לפני כמאה שנה ויותר.
המשכנו למוזיאון בית הסוהר, מתחם בית כלא ענק שנסגר ופונה סופית מאסירים ב-1970. חלק מהמבנים כבר הרוסים, אבל מה שכן נשאר לראות מאוד מעניין ולפעמים אף מחריד לקרוא את הסיפורים הנוראיים שקרו בבית הסוהר הזה, למשל לעבור ליד משרד בו התבצע רצח נוראי של אחד הסוהרים.
כמובן שלמקום עצום כזה יהיה הרבה מה לספר ואם אתם יכולים להכיל את כל מה שהלך כאן, מומלץ לבקר פה. בזמן שאנחנו טיילנו באזור, בין אזור הצפייה של האסירים ואזור הגרדום, אזור תאי האסירים ואזור משרדי הנהלת הכלא, פגשנו בזוג מבוגר שהחל לדבר איתנו. האישה סיפרה לנו כי כשהיא הייתה קטנה הביאו אותם לשם עוד כשבית הכלא עדיין היה פעיל וזה היה פשוט מאורע מפחיד בשבילה, ובצדק, לא?!
המוזיאונים ממוקם בדיר לודג', מונטנה ולפרטים מלאים יותר על מגוון המוזיאונים, תוכלו להיכנס לאתר הזה.
אז בסופו של יום לא הלכנו לעיירת הרפאים, סתם נראה לכם? כבר השמש כמעט שקעה ולמרות שאני לא הייתי נלהבת מכך, עשינו את דרכנו בדרך קלוקלת לחלוטין בתוך יער עבות כשגשם יורד בחוץ לעיירת הרפאים גרנט. נו באמת, מי עושה דברים כאלה? בסרטי האימה הכי קלאסיים עושים את הטעויות האלה, אז למה? למה? למה המשכנו לנסוע?
אז נכון עיירת רפאים זו לא עיירה רדופת רוחות (לפחות לא אמורה להיות רדופה), אלא עיירה שתושביה נטשו אותה מסיבה זו או אחרת, אבל עדיין זה פשוט מצב קריפי לחלוטין.
כשהגענו לעיירת הרפאים גרנט שהינה עיירת הרפאים השמורה ביותר במונטנה, המשרד שמנהל את המקום היה סגור, ולכן גם הבקתות במקום היו סגורות ולא היה כל כך מה לראות, אלא רק להסתובב באזור כשכבר חשוך כמעט לחלוטין. חייבת להגיד שלי זה הרגיש ממש כמו בסרט אימה, חוויה מדליקה אבל מפחידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
Thank you for commenting!
Really enjoy hearing from you!
תודה על שהגבתם! מאוד שמחה לשמוע מכם!