תערוכה ראשונה בישראל לאחים חנקין במוז״א

בס"ד

מוז״א, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מציג בארץ את התערוכה הראשונה של האחים חנקין עם תצלומים בשחור-לבן, המעניקים הצצה למה שהאחים ראו מבעד לעדשה במשך חייהם, החל מחיי יומיום נורמטיביים ועד סממנים ואירועים מתקופות שונות.

תצלומי האחים הוצגו בעבר במוזיאון הממלכתי ההרמיטז׳ בסנט פטרבורג, רוסיה, בין המוזיאונים הגדולים בעולם, ובפסטיבל צילום במילאנו, איטליה. 

בארכיון של האחים בלוזאן, ניתן למצוא מעל 7,500 תשלילים, המהווים אוצר עבור חוקרי צילום, חוקרי היסטוריה יהודית ואוצרים.

 

אולגה וולת'ר, נכדתו של יעקב חנקין ונשיאת ארכיון האחים חנקין, מסרה: "ארכיון האחים חנקין שמח על שיתוף הפעולה הייחודי והמקיף עם מוז"א והגשמת חלום אישי להציג את תצלומי האחים חנקין בישראל. התחלנו לעבוד על הפרויקט בשנת 2022 כשהמצב הביטחוני והפוליטי היה שונה לחלוטין. למרות המציאות הקשה והמורכבת של ימינו, בחרנו להתקדם יחד עם מוסד תרבותי גדול זה וצוותו הנפלא, ליצור קשר עם האנשים והמקום, ולהתחבר ברמה האנושית, כפי שתצלומי האחים חנקין מדגישים את ההיבטים האנושיים וההומניים של החיים גם בתקופות משובשות".

 

עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, מסר: "זו זכות גדולה לתת קול ולשמר סיפורים שההיסטוריה איימה להחריש. התערוכה "האחים חנקין: זיכרונות מקבילים" מחברת בין עברם הפרטי של יבגני ויעקב חנקין ובין עיצוב הזיכרון הקולקטיבי ומדגישה את יכולתה של התרבות להאיר פינות חשוכות גם כמעט מאה שנה אחרי שכבו המצלמות. אני גאה בכך שמוז"א יחשוף את הקהל הרחב ליצירתם העשירה של האחים חנקין ולתקופה שבה פעלו."

 

רז סמירה, סמנכ"לית מוז"א ואוצרת ראשית: ״אני מתרגשת ושמחה על כך שהתערוכה של האחים חנקין מתקיימת במוז"א. הצילום שלהם הוא הישג חשוב להבנת התרבות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם והוא רלוונטי לתקופתנו. עבודתם של האחים חנקין, ובעיקר המבט שהם מנסחים, משקפת חיפוש אחר אנושיות בתוך עולם שהולך ומתפורר – ובכך, תרומתה למחקר אינה רק אקדמית, אלא גם תרבותית ומוסרית. אני מודה לאולגה וולת'ר ולדניס מסלוב, חברים מייסדים של אגודת ארכיון האחים חנקין על עזרתם הצמודה בכל שלבי הקמת התערוכה".

האחים חנקין היו שני חובבי צילום שפעלו בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים. בצילומיהם הם העניקו הצצה באמצעות מצלמות לייקה וה-FED (הגר סבבה הסובייטית של לייקה) שאפשרו לצלם את חיי היום יום, עם ילדים משחקים בסירות, ארוחות ערב משפחתיות וגם חופשות קצרות בכפר, אך מכיוון שמדובר גם בתקופה של עליית הלאומנות בגרמניה וכן הקומוניזם בברית המועצות, הזהות היהודית הפכה למרכיב הדורש הדחקה. 

 

ב-1925 יבגני עזב את רוסיה לברלין, והתמקד בצילום רגעי שלווה בורגנית, אך עם זאת, בתוכם ניתן כבר להבחין שלא הכל רגוע עם סממנים מאיימים המופיעים בתמונות ככתובות אנטישמיות על בתי עסק של יהודים. מודעה על מפלגתו של היטלר לקראת הבחירות בשנת 1933, ילדים המתרוצצים מתחת לדגל הנאצי ועוד.

 

יעקב, לעומתו, פעל בברית המועצות בתקופה בה שלט סגנון הריאליזם הסוציאליסטי שהציב את האדם העובד, החקלאי, הפועל והחייל במרכז התמונה. תמונות האישיות הציעו אלטרנטיבה לשיח הציבורי הרשמי, והעניקו מבט אותנטי על החיים תחת המשטר.

 

בשנת 1936. חזר יבגני לברית המועצות, נעצר בשנת 1937 במסגרת הטיהורים של סטלין ובתחילת 1938 הוצא להורג ונקבר בקבר לא מסומן. 

בשנת 1941, כשהגרמנים פלשו לברית המועצות, יעקב התנדב לצבא האדום, שירת בחזית לנינגרד, נפצע קשה בקרבות ומת מפצעיו ונקבר בבית קברות צבאי בפרברי העיר.

 

התערוכה במוז״א מביאה מקבץ מהתצלומים שצילמו שני האחים, לצד חווית מציאות מדומה, המצליחה להותיר רושם נכבד שהחבל היחיד הוא שאין יותר משקפי מציאות מדומה וכן שהחוויה הייתה ממושכת יותר, שכן זה הדבר שמעניקה לתערוכה הזו את פן מעניין יותר.

 

 

תודה לתורם האנונימי שהאמין מיד בתערוכה, תודה לקרן Le Cédre (שוויץ) ובמיוחד לנשיא הקרן Elias Kulukundis על הנחישות לקיים את הפרויקט, ולקרן ליאוניד סולובייב וילנה זיסקינד על תמיכתם בהפקת הקטלוג הראשון של האחים חנקין באנגלית ובעברית.

 

כל הזכויות על התצלומים והעבודות של האחים חנקין שמורות לאגודת ארכיון האחים חנקין (HBAA) (שוויץ).