האופרה הישראלית מציגה את יולנטה

בס"ד

האופרה הישראלית מעלה לראשונה על הבמה את ״יולנטה”, האופרה האחרונה והאישית ביותר של צ’ייקובסקי – יצירה דרמטית ונוגעת ללב, המשלבת מוזיקה עדינה ועומק רגשי.

במרכז העלילה עומדת יולנטה, נסיכה עיוורת שגדלה בבידוד מוחלט בארמון אביה, המלך רנה, כשגולת הכותרת פה היא חוסר ידיעתה על עיוורונה, על אור וצבע וגם על מעמדה המלכותי.

שתי דמויות מערערות את כל המצב - הרופא איבן-האקיה והאביר על הסוס הלבן (כמובן שאין כאן באמת סוס וזו פשוט מטאפורה).

האופרה משקפת את עולמו הרגשי של צ׳ייקובסקי, ומעניקה פרשנות לכוחם של האמנות, האהבה והרצון החופשי להביא לידי ריפוי.

הגענו לערב הבכורה של האופרה, ולמשך שעה וארבעים (קצת פחות כי טיפה איחרנו), נהננו לפגוש את הסיפור של יולנטה, המועבר בשפה הרוסית עם כתוביות באנגלית ועברית.  הכתוביות קריטיות, לדעתי, להבנת האופרה והקולות הבוקעים מהמשתתפים לצד התזמורת החיה, פשוט נפלאים. 

התפאורה מצומצת, אך עדיין מצליחה להעביר את הסיפור היטב והתלבושות המכוונות, השחור אל מול הלבן, באים בדיוק להמחיש את החושך שהדמות הראשית שלנו נמצאת אל מול האור שאינה חווה.

פיוטר איליץ׳ צ’ייקובסקי (1840–1893), מגדולי המלחינים הרוסים, כתב את ״יולנטה” בשנת 1891, שנתיים לפני מותו. הליברית נכתבה על ידי אחיו מודסט, על פי המחזה ״בתו של המלך רנה” מאת הנריק הרץ. הבכורה העולמית התקיימה בדצמבר 1892 בתיאטרון מריאינסקי בסנט פטרסבורג, בערב אחד עם ״מפצח האגוזים”. לאחר שלא הייתה כל כך פופולרית, שבה האופרה ״יולנטה״ לבמות המרכזיות בעולם.

על הבימוי אמונה שירית לי וייס ועל הניצוח דן אטינגר, בהשתתפות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומקהלת האופרה הישראלית.

דברי הבמאית, שירית לי וייס:

“יולנטה שלי לכודה בחלל רגשי שמעברו רק חושך, מעין מצב ריחוף מעגלי, חיפוש וייאוש תמידיים. יולנטה חיה בתוך עצמה. היא פראית, ילדותית ומלאת תשוקה לא ממומשת.

הבמה כחלל רגשי, היא חיוורת, מלאה בבורות, בעליות ובמורדות, כאשר מתחת לפני השטח פצעים שחורים, המייצגים זיכרונות, טראומות ופחדים, שאותם הנשים שעוטפות את יולנטה מנסות להסתיר בפעולה סיזיפית אין סופית. רק עם גילויו הבלתי נמנע של הפצע מגיעים ההכרה והאור.

מיולנטה נלקחים הידיעה, חופש ההחלטה והחירות. אביה והעולם הגברי הנמצא מחוץ לחלל הרגשי שלה פורצים ופוצעים את נפשה, צופים בה, מסתירים ממנה, ועל ידי כך שולטים בה.

מקור האור הוא פנימי, אינו תלוי ראיה. החלטת יולנטה על גורלה מתוך מציאת האמת הפנימית וההתמודדות מולה למרות הכאב, מביאים את השינוי המהותי בנפש ובגוף. תשוקתה של האישה משחררת.

האופרה יולנטה היא למעשה מהלך פסיכולוגי, המוביל אל הנשיות ואל המיניות, אל התמודדות והשחרור. ובבמה שלנו, כמו בנפשנו, הלבן והשחור הפכפכים ומורכבים, ומקורו של האור מתעתע”.

דברי המנצח, דן אטינגר:

“ליצור ולהעלות על הבמה בפעם הראשונה באופרה הישראלית את האופרה האחרונה שהלחין צ’ייקובסקי היא חוויה מיוחדת במינה.

“יולנטה” הוא מסע של כשעה וחצי ללא הפסקה לתוך נפשה של הגיבורה הראשית יולנטה העיוורת, החברה והחיים עימם היא מתמודדת בסיפור אהבה אופראי המגלה לה את האור - כל אלה עטופים בעושר הסימפוני וברגישות כמו גם בעוצמה הדרמטית האינסופיים של צ’ייקובסקי”.

צוות היוצרים:

ניצוח: דן אטינגר | בימוי: שירית לי וייס | תפאורה: אדם קלר | תלבושות: אולה שבצוב | תאורה: נדב ברנע | מנצח מקהלה: איתי ברקוביץ’

סולנים:

יולנטה: אני יורנץ / אנג’לינה אחמדובה | וודמון: אלכסיי דולגוב / פאבל וולוז’ין | המלך רנה: אלכסנדר צימבאליוק / סווה וומיק | רוברט: עודד רייך / סמיון אנטקוב | איבן-האקיה: בלינט ז’בו / יונוץ פאסקו | אלמריק: עדי עזרא / פאבל וולוז’ין | ברטרנד: יורי קיסין | מרתה: שי בלוך / עדנה פרוחניק | בריגיטה: שלומית לאה קובלסקי / ורוניקה אודינצוב | לאורה: ענת צ’רני / תמרה נשרי

מועדים: 18–28 בינואר 2026

מחירי כרטיסים: 210–490 ש”ח

מקום: בית האופרה ע”ש שלמה להט (צ’יץ’), שאול המלך 19, תל אביב

פרטים וכרטיסים: אתר האופרה הישראלית | טלפון: 03-6927700