תגלית ארכיאולוגית נחשפה לאחרונה בבנימינה במסגרת חפירות של רשות העתיקות, המבוצעות כחלק מפרויקט להכפלת מסילת החוף.
שני פסלים (פרוטומות) עשויים שיש, המתוארכים לתקופה הרומית ולפני כ-1,700 שנה, התגלו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית.
הפרוטומות – פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם – מתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, ועל אחד מהם אף השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס".
הפסלים ייחשפו לראשונה בפני הציבור הרחב במסגרת הכנס הארכיאולוגי "במרכז VII-בית", שיתקיים ביום חמישי, 18.6.2026, במוז"א – מוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב.
האירוע נערך בשיתוף פעולה עם מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה ע"ש סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן, יוצגו הממצאים במוזיאון למשך חודשי הקיץ.
הארכיאולוגים מציינים כי מיקום מציאת הפסלים מעורר עניין מחקרי רב, שכן הם לא נמצאו באתרם המקורי אלא הוחבאו במכוון לאחר שהגת המקומית יצאה משימוש.
אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מסרו: "הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית, ובאופן מעניין, הם לא התגלו באתרם. הם נמצאו כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה, בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית - ביזנטית. הם הוטמנו בעת שהגת יצאה משימוש. לעת עתה, לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו כאן. אולי על מנת לשמור עליהם. זו תגלית של פעם בחיים, זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון".
ממצא זה מצטרף לקבוצה מצומצמת של פורטרטים דומים מאזור קיסריה הסמוך, כאשר הפעם האחרונה שבה התגלתה דמות מסוג זה באזור הייתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
ד"ר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, הסביר את חשיבות הממצא: "הפסלים האלה מצטרפים לשורה של פורטרטים של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. בפעם האחרונה התגלתה כאן דמות כזו בשנות ה-90. על אחת הפרוטומות השתמרה כתובת ביוונית עם השם ליקורגוס. יש שתי דמויות מרכזיות בשם הזה המוכרות מן ההיסטוריה היוונית - ליקורגוס, מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה, שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו."
ד"ר גנדלמן הוסיף עוד כי "בתקופה הרומית, הפסלים מהסוג הזה היו מוצגים גם במבני ציבור וגם בבתים של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה. לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, וייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה."
כעת, יעברו הפסלים תהליכים קפדניים של ניקוי, שימור ומחקר במטרה לנסות ולזהות בוודאות את הדמויות ואת ההקשר שבו הוצבו בעבר.
במוזיאון ארץ-ישראל (מוז"א) הביעו התרגשות רבה לקראת הגעת הממצאים לביתן הקרמיקה, דבר המאפשר חיבור מהיר בין שטח החפירה לקהל המבקרים.
גיל עומר, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, מסר: "לא בכל יום נחשפים פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים. אנחנו גאים להיות המקום שבו הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה, ולהמשיך להיחשף אליה גם לאחר הכנס. הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה של מוז"א היא הזדמנות נדירה לחשוף בפני המבקרות והמבקרים ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן זמן קצר לאחר גילויו, ולהפגיש אותם עם סיפור מרתק".
ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז"א, הוסיפה: "הפסלים שנחשפו לאחרונה בחפירת רשות העתיקות סמוך לבנימינה, מעניקים לציבור הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת. אנו גאים לארח ולהציג במוז"א ממצא ייחודי זה זמן קצר לאחר גילויו. התצוגה, לצד כנס 'במרכז' שיתקיים במוזיאון ב- 18 ביוני בשותפות עם רשות העתיקות, משקפת את שיתוף הפעולה המתמשך בין שני הגופים, ואת המחויבות המשותפת להנגשת הארכאולוגיה לציבור".
קרדיט תמונות: שתיל עמנואלוב/ רשות העתיקות
תגובות
הוסף רשומת תגובה
Thank you for commenting!
Really enjoy hearing from you!
תודה על שהגבתם! מאוד שמחה לשמוע מכם!