העולם מציין השבוע את יום המודעות למחלת הפרקינסון, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות והמורכבות ביותר, עם נתון מדאיג במיוחד: לפי מטא-אנליזות עדכניות, מספר החולים ברחבי העולם צפוי לזנק מכ-10 מיליון כיום לכ-20.4 מיליון בשנת 2040, ולהגיע לכ-25.2 מיליון בשנת 2050. בישראל לבדה חיים כיום כ-35,000 חולים.
לדברי ד"ר פיוטר מליקוב, מומחה לנוירולוגיה ומנהל מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, העלייה נובעת משילוב של הזדקנות האוכלוסייה וגורמים סביבתיים כמו זיהום אוויר וחשיפה לכימיקלים רעילים. עם זאת, הוא מדגיש מסר של תקווה: "מדובר במחלה כרונית שאין לה כיום ריפוי, אך חשוב להדגיש כי ניתן בהחלט לטפל בתסמינים ולשמור על איכות חיים גבוהה לאורך שנים."
השפעות ה-AI בתחום
הפרקינסון מזוהה בעיקר עם רעד, אך בפועל מדובר במחלה המתבטאת במגוון רחב של תסמינים מוטוריים, קוגניטיביים ונפשיים, כמו חוסר יציבות, נוקשות שרירים, הפרעות שינה, כאבים ושינויים במצב הרוח ועוד.
ד"ר מליקוב מציין כי "התסמינים הראשונים יכולים להופיע שנים לפני האבחון הרשמי ולכן יש חשיבות עצומה לזיהוי מוקדם, תחום שבו אנו רואים התקדמות משמעותית."
אחת הפריצות המבטיחות ביותר היא השימוש בבינה מלאכותית (AI) לאבחון מוקדם, באמצעות ניתוח שינויים בדיבור, בתנועתיות ואף בדפוסי הקלדה. בשילוב עם טכנולוגיות מיפוי מוח מתקדמות, ניתן כיום לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים בהרבה.
"היכולת לאבחן מוקדם יותר מאפשרת להתחיל טיפול בשלב מוקדם ובכך לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים," אומר ד"ר מליקוב.
הקשר בין תזונה לפרקינסון
ממצא בולט נוסף מהשנים האחרונות מצביע על קשר בין תזונה להתפתחות המחלה, כאשר מחקרים מראים כי צריכה יומיומית של מזון מעובד עשויה להכפיל את הסיכון לתסמינים נוירולוגיים מוקדמים.
"המזון המעובד משפיע על דלקתיות בגוף ועל תפקוד מערכת העצבים," מסביר ד"ר מליקוב. "זהו גורם סיכון שניתן לשלוט בו ולכן שינוי תזונתי עשוי להיות כלי משמעותי במניעה או בעיכוב התקדמות המחלה."
הטיפול - לא רק תרופות
במקביל, תחום הטיפול עובר מהפכה של ממש, הכוללת פיתוחים כמו גירוי מוחי עמוק (DBS), טכנולוגיות לבישות לניטור בזמן אמת, וטיפולי נוירופידבק ונוירומודולציה.
"הגישה כיום היא רב-מערכתית," מדגיש ד"ר מליקוב. "שילוב של טיפול תרופתי, פעילות גופנית, תזונה נכונה ותמיכה נפשית, מאפשרים לחולים להמשיך לנהל חיים פעילים ומלאים."
בישראל, המלחמה המתמשכת מוסיפה אתגר משמעותי לחולים, שכן מצבי לחץ, אזעקות תכופות והצורך להגיע במהירות למרחב מוגן עלולים להחמיר את התסמינים.
לדברי ד"ר מליקוב, "סטרס הוא גורם ידוע שמחמיר תסמינים של פרקינסון, כמו רעד, נוקשות ואיטיות בתנועה. במציאות הנוכחית, חשוב במיוחד להקפיד על שגרה טיפולית, להיעזר בבני משפחה בעת הצורך ולמצוא דרכים להפחתת מתח, גם בתנאים מורכבים."
הוא מוסיף כי היערכות מוקדמת ותכנון גישה נוחה למרחב מוגן הינם קריטיים במצב זה.
למרות התחזיות המדאיגות, המסר של יום הפרקינסון הבינלאומי בא לתת תקווה, ד"ר מליקוב מסכם במסר אופטימי: "מחלת הפרקינסון היא כבר לא גזר דין לחיים מוגבלים. עם טיפול נכון וליווי מקצועי ניתן לחיות עם המחלה ולא רק לשרוד אותה."
קרדיט צילום; יח״צ
תגובות
הוסף רשומת תגובה
Thank you for commenting!
Really enjoy hearing from you!
תודה על שהגבתם! מאוד שמחה לשמוע מכם!