הדיבוק מבית האופרה הישראלית בחמישה מופעים בלבד

בס"ד

״הדיבוק״ היא בכורה עולמית לאופרה ישראלית חדשה ומקורית – העיבוד האופראי הראשון בעברית לאחת הקלאסיקות הגדולות של התרבות היהודית. היצירה הוזמנה במיוחד לרגל עונת ה־40 של האופרה הישראלית, כחלק ממהלך מתמשך לבניית רפרטואר אופראי ישראלי לצד יצירות המופת של המסורת העולמית. 

באופרה הישראלית רואים ביצירת אופרות חדשות בעברית, בשיתוף יוצרים מקומיים ובדיאלוג עם מקורות התרבות היהודית והישראלית, שליחות תרבותית – ו״הדיבוק״ מהווה ציון דרך משמעותי נוסף במהלך זה.

האופרה הולחנה בידי יוסף ברדנשווילי, על פי ליברית מאת עידו ריקלין, שגם מביים את ההפקה. על הניהול המוזיקלי והניצוח אמון דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית. לצידם פועל צוות יוצרים מוביל, בהם מעצבת התפאורה הייקה שלה, מעצב התלבושות אורן דר, הכוריאוגרף הלל קוגן ומעצבת התאורה עדי שימרוני.

היצירה מבוססת על המחזה ״הדיבוק: בין שני עולמות״ מאת ש. אנסקי, שנכתב בשנת 1913 בעקבות מסע שערך ביישובים יהודיים בתחום המושב לתיעוד תרבות ופולקלור יהודי. מפגש עם רב צדיק, מומחה בגירוש שדים ודיבוקים, הוליד את סיפור האהבה המיסטי בין לאה לחנן – נערה ונער שנועדו זה לזו. מאז עלייתו הראשונה, ובייחוד מאז ההפקה ההיסטורית ב־1922 בתיאטרון הבימה בבימויו של יבגני וכטנגוב ובכיכובה של חנה רובינא, הפך ״הדיבוק״ לקלאסיקה יהודית על־זמנית, שזכתה למאות עיבודים לתיאטרון, קולנוע, מחול וטלוויזיה, ואף לשתי אופרות – אחת מהן ביידיש. האופרה הנוכחית היא הראשונה בעברית.

בליברית החדשה מוצבת במרכז דמותה של לאה – נערה אחוזת דיבוק, שדמותה במחזה המקורי נותרה מצומצמת וחידתית. האופרה מעניקה לה קול פנימי מלא ומורכב, והופכת את הסיפור מדרמה מיסטית לדרמה פסיכולוגית־חברתית. לאה מוצגת תחילה כילדה עקשנית ומרדנית ובהמשך כנערה שתקנית וצייתנית תחת סמכות אביה הגביר. המפגש עם חנן, אברך עני ונועז, מטלטל את עולמה ומצית אהבה שאינה יכולה להתממש. בניגוד למחזה, שבו לאה נקרעת בין עולם החיים לעולם המתים, באופרה היא נקרעת בין עולם סמכותני, ממוסד ושמרני לבין עולם הרגש, התשוקה והחופש שמגלם חנן.

“כמה לבן הגוף שלך, לאה,

לבן ורך.

אני עטוף בו

כמו בשמיכת פוך אווזים.

כמה אפור הלב שלך, לאה,

אפור ומר.

אני נמק בו

כמו במרתף נעול.”

(חנן, מתוך הליברית)

עידו ריקלין מוסיף: ״סיפור הדיבוק עוסק בנשמת גבר מת, שהשתלטה על גופה של אישה. אבל אני לא חושב שהדיבוק בא מעולם המתים. הוא בא מעומק הנפש המעונה והמושתקת של לאה. לא קולו של חנן המת נשמע מפיה של לאה. זהו קולה של לאה עצמה״.

המוזיקה של יוסף ברדנשווילי משקפת למעלה מחמישה עשורים של יצירה, מחקר ולימוד של מסורות צליל יהודיות וכתיבה לבמה – מסע שהחל בסוף שנות ה־60 בגאורגיה הסובייטית ונמשך עד היום. היצירה משלבת תפילות מבתי כנסת גאורגיים ואשכנזיים, פורימשפיל יידי, אוונגרד סובייטי נשכח והשפעות של מאהלר ומסיאן, לצד קולו האישי של המלחין ויצירות קודמות שחיבר ל״הדיבוק״.

דן אטינגר אומר: ״באופרה החדשה ׳הדיבוק׳ יצר המלחין יוסף ברדנשווילי שילוב עולמות מוזיקלי מרתק ומהפנט… השפה המוזיקלית המאוד ייחודית של יוסף ברדנשווילי עשירה, מרתקת, מגוונת… ובונה מתח דרמטי עוצר נשימה״.

יוסף ברדנשווילי מוסיף: “הדיבוק הוא מחזה יוצא דופן שמדבר על האבסורד בחיים… אני מזמין את הקהל לחוות את הבכורה העולמית של אופרה חדשה”.

בבכורה העולמית משתתפים סולנים מובילים: אלה וסילביצקי (לאה), עודד רייך (חנן), יעל לויטה (הקבצנית), יונוץ פאסקו (סנדר), רונה שרירא (פרידה), תמרה נבות (בתיה), אפרת ברם הכהן (גיטל), יאיר פולישוק (הצדיק), איתן דרורי (אשר), קיריל אודינצוב (הנך), ענבל בריל, גל כוכב וירדן קיפרמן. לצידם מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ’, תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ו־12 רקדנים. משך המופע כשעתיים וחצי.

המופעים יתקיימו ב־18, 20, 21, 23 ו־25 בפברואר 2026 בבית האופרה ע״ש שלמה להט (צ׳יץ׳) בתל אביב. מחירי הכרטיסים: 210–490 ₪.

פרטים ורכישת כרטיסים באתר האופרה הישראלית או בטלפון 03-6927777 .

קרדיט תמונה: יוסי צבקר